על פרוביוטיקה, מיקרוביום וחיידקים מועילים

 

פרוביוטיקה מלווה את האדם משחר האנושות. אמנם זו קיבלה את השם הזה רק בעידן המודרני, אך מזונות שמכילים אותה הם חלק טבעי מאורח חיינו כבר אלפי שנים.

עם התפתחות המדע המודרני, האדם החל בוחן מערכות ומנגנונים מן הטבע בכדי להבינם עד לפרט האחרון.

המיקרוסקופ האלקטרוני הומצא ואיתו נפתח עולם חדש. בדרך זו למד האדם על הביולוגיה שבגופו, על תהליכי חילוף החומרים ועל מערכות הגוף, וכך גם למד להכיר את המיקרוביולוגיה ששוכנת בנו וסביבנו באופן טבעי.

המיקרוביום  (Microbiome) הוא החומר הגנטי הכללי של החיידקים בסביבה מסוימת. המיקרוביוטה(Microbiota)    הוא סה"כ החיידקים שקיימים בסביבה מסוימת, כמו למשל במערכת העיכול של בעלי החיים.

 

תפקידם של חיידקי מערכת העיכול בבעלי החיים מעלי גירה.

 

אחד ההיבטים הייחודיים ביותר של פרת חלב, או כל בעלי החיים מעלי גירה, הוא יכולתם לעכל צמחים ומזונות אחרים שבעלי חיים חד קיבתיים לא מסוגלים לעכל. בעלי חיים מעלי גירה יכולים לעשות זאת בגלל "קהילת" החיידקים הקיימת במערכת העיכול שלהם.

אינטראקציה סימביוטית זו של מארח-חיידקים, בין מעלי גירה לאוכלוסיית החיידקים (מיקרוביום) שלה, חיונית לבריאותה ולפעילות היצרנית שלה.

ההבנה כיצד מתפקד מבנה אוכלוסיית החיידקים ותפקידו בחילוף החומרים של מעלי גירה, שופכת אור על דרכים להשפיע על תהליך התסיסה במערכת העיכול שיכול בסופו של דבר להביא ליעילות הזנה ולהגברת הייצור.

אצל בעלי חיים מעלי גירה, הכרס מאוכלסת בחיידקים, ארכיאה ופרוטוזואה (שניהם מיקרו-אורגניזמים חד-תאיים), ופטריות, שכולם ביחד מקבלים את השם המיקרוביום של הכרס. מיקרוביום זה הוא האחראי על פירוק הביומסה הצמחית לחלבון חיידקי וחומצות שומן קצרות שרשרת (חומצות שומן נדיפות) הנחוצות לייצור מוצרי מזון, כגון חלב. פרת חלב מקבלת כ-70 אחוז מצריכת האנרגיה שלה מחומצות השומן הנדיפות ובין 50 - 70 אחוז מצרכי החלבון שלה מתאי המיקרוביום המיוצרים במהלך העלאת הגירה.

המיקרוביום שבכרס הוא בערך 90 אחוז חיידקים, כאשר 10 האחוזים הנותרים מורכבים מפרוטוזואות, פטריות וארכיאות. התיישבות מיקרוביאלית (או בניין אוכלוסיית החיידקים) מתחילה במהלך 24 השעות הראשונות לחיי העגל/ה. מושבה זו ממשיכה להתרחב במסה ובצפיפות ככל שהעגל/ה הגדל נחשף למזונו.

בדיוק כפי שאנו יכולים להשתמש בגנום כדי ללמוד קריטריונים לקבלת פרות טובות יותר, אנו יכולים להשתמש בגנום המיקרוביאלי של הפרה כטביעת אצבע להמחשת יכולות הייצור של הפרה. על ידי לימוד ההרכב של המיקרוביום בכרס ותפקידו בייצור החלב בעזרת טכנולוגיה גנומית מתקדמת זו, אנו יכולים להרכיב מנות עם ערכים תזונתיים וממשק נכון לקבלת מיקרוביום בריא ויעיל לייצור חלב מיטבי.

שינויים פתאומיים בתזונה, גורמים פאתוגנים, אנטיביוטיקה או שינויים קיצוניים אחרים בממשק של בעלי חיים מעלי גירה עלולים להביא לשינויים במיקרוביום של מערכת העיכול הבריא. זה יכול לגרום לאובדן המיקרוביוטה של מערכת עיכול בריאה, וכך להביא לחוסר איזון בסוגי החיידקים במיקרו-פלורה של הכרס שעלול להשפיע לרעה על הבריאות ועל הייצור.

מחקרים חדשים שפורסמו על ידי קסואה וחבריו (Xue et al) מציעים לנו לעשות זאת. במחקר שפורסם לאחרונה, נבחנה אוכלוסיית החיידקים של פרות עם תנובת חלב נמוכה ותנובת חלבון נמוכה בהשוואה לאוכלוסיית החיידקים של פרות עם תנובת חלב גבוהה ותנובת חלבון גבוהה.

על פי מחקר זה, התוצאות מראות כי ההבדל בין פרות גבוהות תנובה לנמוכות תנובה הוא לא בכמות החיידקים, אלא באיכותם, בסוגי חיידקים המשפיעים על ייצור החלב. בכרסן של פרות גבוהות תנובה בולטים החיידקים סוקסיניביבריו (Succinivibrio) המזוהים כיעילים בשיפור בניצולת המזון. לעומת זאת, לפרות עם תנובת חלב נמוכה היו אוכלוסיות גבוהות יותר של מיני קלוסטרידיום בכרסן, סוגי חיידקים העלולים לגרום להשפעות בריאותיות שליליות בבקר.

כיום ממליצים לבחור פרות עם תנובה גבוהה על בסיס אוכלוסיית החיידקים בכרס שלה, ולבצע בחירה לפי המיקרוביום (תכולת החיידקים) של הפרות.

למרות שעדיין נדרש מחקר עתידי, החוקרים מציעים שזה יכול להשפיע באופן משמעותי על ניהול הרפת העתידית. ניתן לתת לפרות עם גנוטיפים המכילים מיקרואורגניזמים פחות יעילים הזנה מיוחדת המפצה על תכולת החיידקים הפחות טובה בכרס. במקביל, החוקרים מציעים לקיים בירור גנטי לפרות עם אוכלוסיית חיידקים חיובית המנצלת טוב יותר את המזון.

הוספת EM-ZOO לפרות חלב ועגלות לתחלופה באופן יומיומי עוזרת לבנית מיקרוביום איכותי במערכת העיכול שלהן ולשיפור הניצול החיידקי לאורך כל חיי בעלי החיים.

 

לבנות כרס בריאה לעגלים יונקים.

 

הגורמים המשפיעים על המיקרוביוטה במערכת העיכול של העגל/ה כוללים: המיקרוביוטה של הפרה, הסביבה בה העגל/ה גדל, צריכת הקולוסטרום על ידי העגל/ה, סוגי המזונות שהם אוכלים, חשיפה מוקדמת לחיידקים פאתוגנים והשימוש באנטיביוטיקה במזון או כתרופה.

התיישבות החיידקים בכלל מערכת העיכול, הכוללת בהתחלה גם את הכרס הלא מפותחת, מתבצעת במהירות.

למרות שאוכלוסיית החיידקים (מיקרו-פלורה) מתיישבת מהר בכרס, המיקרוביום בכרס יעבור הרבה שינויים לאורך חיי העגל/ה.

ישנה חשיבות מרובה לבניית מיקרוביוטה יעילה בתפקודה, במערכת העיכול, מהר ככל האפשר, וזאת על מנת לעזור לעגל/ה להתמודד בצורה טובה ויעילה מול שלשולים או מחלות בתחילת חייהם.

ממשק מתאים לשיפור תנאי הסביבה בימים הראשונים של חיי העגל/ה הוא דבר חשוב בכדי למנוע ממנו הדבקות עם חיידקים פאתוגנים במערכת העיכול שלו בתקופה הכי רגישה.

נתינת מנת קולוסטרום נקי, איכותי, מיד לאחר ההמלטה, משפרת את התיישבות החיידקים במעי הדק תוך 12 השעות הראשונות לחיים. נתינת הקולוסטרום הראשון לאחר 6 – 12 שעות מההמלטה מעכב את התפתחות המיקרוביוטה במערכת העיכול.

שני הגורמים החשובים הנוספים המשפיעים על בנית המיקרוביוטה במערכת העיכול הם הרכב החיידקים בחלב וקבלת אנטיביוטיקה בחלב או בזריקה.

כל זמן שהמיקרוביוטה מושפעת ממצבי העקה, שינויים בהזנה, אנטיביוטיקה וכו', המיקרוביוטה הטבעית קטנה. הגורם העיקרי לשינויים במיקרוביוטה הוא נתינת אנטיביוטיקה, בעיקר דרך הפה.

מקובל לחשוב שהאנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים הפאתוגנים בלבד והמיקרוביוטה החיובית לא נפגעת מהטיפול. הדבר הוא לא נכון. האנטיביוטיקה פוגעת בכל סוגי החיידקים ומשפיעה לרעה על המיקרוביוטה כולה במערכת העיכול.

פיסטור החלב לא מנטרל את האנטיביוטיקה שבחלב ולכן, חשוב לא לתת לעגל/ה את החלב ממקור פרות חולות.

הוספת חיידקים מועילים במנה היומית של העגלים עוזרת לשמור על מיקרוביוטה יעילה ופעילה במערכת העיכול שלהם. החיידקים המועילים מגבירים את צריכת המזון ובניית אוכלוסיית חיידקים בריאה וחזקה בכרס התורמים לחיזוק המערכת החיסונית והביצועים של העגלים.

הוספת EM-ZOO לעגלים יונקים החל מהיום הראשון לחייהם עוזרת לבנית המיקרוביום איכותי במערכת העיכול שלהם לשיפור הניצול החיידקי לאורך כל חיי בעלי החיים.

 

חיידקים מועילים בצאן.

 

בתצפיות שדה שנערכו לאחרונה נמצא שהוספת חיידקים מועילים לצאן דרך מערכות מי השתייה או המזון מחזקים את בריאות בעלי החיים, מונעים דלקות ראות ומשדרגים את ניצולת המזון.

על ידי ריסוס סביבת הגידול, החיידקים המועילים מונעים שחרור האמוניה מהזבל על ידי כך שמונעים התפתחות של חיידקים הגורמים לשחרור האמוניה. עקב כך יש פחות דלקות ראות, פחות טרף בשחיטה, פחות תחלואה, הצאן רגוע יותר ולכן מנצלים טוב יותר את המזון.

ריסוס של חיידקים מועילים בסביבת הגידול מקטין את הריח הרע הנובע בעיקר מגזים הנפלטים מהזבל, מונעים התפתחות של ריקבון בזבל, מקטין את התפתחות זחלי הזבובים ולכן יש פחות זבובים בסביבת הגידול.

 

לעולם טוב יותר

 

לרווחת בעלי החיים